אוננות: חקירה של גילוי עצמי והנאה מינית

המיניות האנושית היא היבט מורכב ורב-פנים בחיינו שהיה נושא לסקרנות, היקסמות ואפילו מחלוקת במשך מאות שנים. היבט מסוים של המיניות האנושית שלעתים קרובות היה אפוף סטיגמה וטאבו הוא אוננות. למרות היותה חלק טבעי ונפוץ במיניות האנושית, אוננות נדברה לעתים קרובות בטונים שקטים או נדחתה על הסף כמשהו מביש או מלוכלך. אולם, בחינה מדוקדקת יותר של מעשה זה מגלה סיפור אחר – סיפור של חקירה עצמית, העצמה והנאה מינית. במאמר זה נעמיק בעולם האוננות, ההיסטוריה שלה, היתרונות והתפיסות המוטעות שלה, על מנת להבין טוב יותר היבט חשוב זה של המיניות האנושית.

לפני שמתעמקים בפרטי האוננות, חשוב להגדיר במה מדובר. במילים פשוטות, אוננות היא פעולה של גירוי עצמי להנאה מינית. זה יכול לכלול מגע, שפשוף, או אפילו שימוש בחפצים על הגוף שלך על מנת להשיג עוררות מינית ו / או אורגזמה. על פי מחקר שנערך על ידי מכון קינסי, 94% מהגברים ו -85% מהנשים מדווחים כי אוננו בשלב כלשהו בחייהם (1). זה מצביע בבירור על כך שאוננות היא חלק נפוץ וטבעי בהתנהגות המינית האנושית.

היסטוריה של אוננות

ניתן לייחס את ההיסטוריה של אוננות לתרבויות עתיקות כמו השומרית, שם נמצאו תיאורים של אוננות ביצירות האמנות ובטקסטים שלהם. עם זאת, לאורך ההיסטוריה, פעולת ההנאה העצמית נתפסה באופן שונה בהתאם לתקופת הזמן ולאמונות התרבותיות. ביוון העתיקה וברומא, אוננות נתפסה כדרך נורמלית ובריאה לשחרור מתח מיני. מצד שני, בכמה מסורות דתיות, כולל הנצרות והיהדות, אוננות נחשבה למעשה חטא ונאסרה.

במאות ה-18 וה-19, רופאים ומדענים ראו באוננות הרגל מזיק ומסוכן, וחלקם אף טענו שהיא עלולה להוביל לאי שפיות, עיוורון ואפילו מוות. אמונה זו התבססה על התיאוריה הפסבדו-מדעית של "זרעונים", שטענה כי אובדן זרע רב מדי באמצעות אוננות עלול לגרום לחולשה פיזית ונפשית (2). אמונה מזיקה זו תרמה לבושה ולסטיגמה סביב אוננות, ורק במאה ה-20 החלה להיתפס באופן חיובי יותר ולהיחקר מדעית.

היתרונות של אוננות

אינדקס מומלץ
בניגוד לאמונות המיושנות של העבר, מחקרים מודרניים הראו כי לאוננות יתרונות פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים רבים. מנקודת מבט פיזית, הנאה עצמית יכולה להיות דרך בטוחה ומספקת לחקור את הגוף והמיניות של האדם, ללא הסיכון של זיהומים המועברים במגע מיני או הריונות לא רצויים. גירוי עצמי משחרר גם אנדורפינים, דופמין ואוקסיטוצין, שהם הורמונים המשפרים את מצב הרוח, מפחיתים מתח ומקדמים הרפיה (3).

יתר על כן, אוננות יכולה גם לשפר את התפקוד המיני ואת ההנאה. על ידי חקירת הגוף והפנטזיות של האדם, אנשים יכולים להשיג הבנה טובה יותר של מה מעורר ומספק אותם מבחינה מינית. ידע עצמי זה יכול להיות מועיל מאוד במערכות יחסים אינטימיות, שכן הוא מאפשר לאנשים לתקשר את הרצונות והצרכים שלהם לבני זוגם.

ברמה עמוקה יותר, לאוננות יכולים להיות גם יתרונות רגשיים ופסיכולוגיים. עבור רבים, הנאה עצמית משמשת כאמצעי להפגת מתחים ודרך להתחבר לגופם. בחברה שלעתים קרובות מחפצנת ומסחורת מיניות, אוננות יכולה לשמש כלי רב עוצמה להחזרת בעלות ושליטה על ההנאה האישית.

הסרת המסתורין מתפיסות שגויות

למרות היתרונות הרבים של אוננות, היא עדיין מוקפת במגוון תפיסות מוטעות ומיתוסים התורמים לסטיגמה הסובבת אותה. חלק מהתפיסות המוטעות הנפוצות ביותר כוללות:

– אוננות מיועדת רק לרווקים או בודדים: זה פשוט לא נכון. אוננות יכולה להיות חלק מחיי המין של אנשים רווקים וזוגיים כאחד.

– אוננות היא סימן לחיי מין חלשים או לא מספקים: שוב, זוהי אמונה חסרת בסיס. אוננות יכולה להיות תוספת בריאה ומהנה לחיי מין מספקים.

– אוננות היא רק לגברים: אמנם נכון שגברים נוטים יותר לאונן מאשר נשים, אך הרעיון שהנאה עצמית מיועדת רק לגברים אינו מדויק. נשים גם מאוננות, וזוהי צורת ביטוי מינית טבעית ובריאה לכל המגדרים.

– אוננות היא רק לצעירים: אין מגבלת גיל כשמדובר באוננות. כל עוד זה נעשה בבטחה ובהסכמה, אנשים בכל הגילאים יכולים לעסוק באוננות וליהנות מיתרונותיה.

מסקנה

לסיכום, אוננות היא חלק טבעי ובריא במיניות האדם. לאורך ההיסטוריה, הוא נתפס באופן שונה והיה נושא לתפיסות מוטעות רבות. עם זאת, באמצעות חינוך והבנה, אנו יכולים לשבור את הסטיגמה סביב אוננות ולהכיר אותה כפי שהיא באמת – אמצעי של חקירה עצמית, העצמה